- Home
- תחומי פעילות
- שפכים
שפכים תעשייתיים נפלטים מתהליכי ייצור שונים, ולעיתים מכילים חומרים מסוכנים, כאשר הרכבם ואופיים משתנים בהתאם לסוג הפעילות התעשייתית. בישראל, כ־86% מהשפכים הביתיים והתעשייתיים המטופלים מושבים לשימוש חוזר, בעיקר להשקיה חקלאית, עובדה המדגישה את חשיבות הטיפול התקין והבקרה על איכות הקולחים.
במרחב הפעילות של איגוד ערים לאיכות הסביבה – אגן בית נטופה, מתמודדות הרשויות המקומיות עם אתגרים שונים בתחום תשתיות השפכים הסניטריים, לרבות הצורך בתחזוקה, שדרוג והחלפת קווי ביוב ישנים. בשנים האחרונות אירעו במספר מוקדים מקרים של הזרמות שפכים לשטחים פתוחים ולערוצי נחלים, אשר יצרו סיכונים סביבתיים ובריאותיים.
כחלק ממערך הכוננות של המשרד להגנת הסביבה, משמש האיגוד כגורם מגיב ראשון באירועי חירום סביבתיים, ובהם הזרמות ביוב לנחלים וגלישות ממט"שים (מתקני טיהור שפכים). האיגוד פועל לתיאום הטיפול באירועים, מוודא ביצוע תחקירי אירוע ולמידת לקחים, ומלווה את הרשויות והתאגידים בקידום פתרונות מערכתיים.
בנוסף, האיגוד מקדם הכנת תכניות אב למים ולביוב עבור הרשויות החברות בו, במטרה להתמודד עם בעיות חוזרות, לשפר את אמינות המערכות ולתכנן תשתיות מותאמות לגידול האוכלוסייה. האיגוד פועל בשיתוף עם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לקידום מדיניות איחוד מט"שים, לפיקוח על פעילותם ולשדרוגם, מתוך מחויבות לשמירה על איכות הסביבה ובריאות הציבור באזור אגן בית נטופה.
המרכז הסביבתי של האיגוד מהווה מוקד משיכה למאות קבוצות מבקרים מדי שנה מהארץ ומחו״ל, לצורכי לימוד, מחקר והתנסות בעשייה סביבתית, פיתוח עירוני, חקלאי ותיירותי מקיים.
היוזמות החינוכיות והקהילתיות מהוות נדבך מרכזי בפעילות האיגוד, בין אם באמצעות המרכז לחינוך ומחקר סביבתי הפועל ברמה אזורית, ובין אם בפעילויות חינוכיות בקמפוסים של עשרות בתי ספר ביישובים החברים באיגוד וביישובים נוספים במרחב – בחברה הערבית והיהודית כאחד.
מעבר להיותו מוסד לימודי, המרכז מתפקד כמעבדה חיה (Living Lab) שבה תיאוריות סביבתיות הופכות לפרקטיקה יישומית המשפיעה על המרחב הציבורי כולו. המבקרים והחוקרים זוכים לחשיפה ישירה לטכנולוגיות פורצות דרך בתחומי הבנייה הירוקה, הטיפול בשפכים והאנרגיה המתחדשת, אשר מוטמעות בהדרגה בתכנון העירוני של היישובים החברים באיגוד. דגש מיוחד מושם על הפיכת ידע אקדמי ומחקרי לכלים ניהוליים נגישים, המאפשרים לרשויות המקומיות לאמץ מודלים של "עיר חכמה ומקיימת" ולשפר משמעותית את איכות החיים והחוסן הקהילתי באזור.

